ת"א 1945-10-17

תקציר

רכבו של התובע היה מעורב בתאונה ונלקח למוסך 10 לתיקון בפיקוח שמאי מחברת דנה שמאים, הקשורה לחברת הביטוח הראל ביטוח. התובעת טענה כי מוסך 10 השתמש בחלקים ישנים במקום חדשים וביצע תיקונים לקויים. התובע תבע את מוסך 10, דנה שמאים, הראל ביטוח וכלמוביל (האחרונה היא יבואנית רכבי מרצדס, שרכבה של התובעת היה אחד מהם). בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה כי מוסך 10 השתמש בחלקים ישנים, והראיות הראו כי החלקים היו חדשים. למרות שהמוסך ביצע תיקונים לקויים, התובע לא נתן להם הזדמנות לתקן את הליקויים, מה שיכול היה לשלול את הנזק. התובע היה מבוטח גם בחברת הראל ביטוח, אך הפוליסה שלו לא כיסתה את כל התיקונים, והוא סירב לשלם את יתרת הסכום ואילץ את המוסך לוותר עליו. באשר להתנהלותם של שמאי דנה, מצא בית המשפט כי הם לא כיוונו את התובע למוסך 10, ואי צילום הרכב במהלך התיקונים לא גרם לו נזק. השמאי גם חישב את הנזקים בהתאם ובהתאם לפוליסה שנרכשה על ידי התובע. בית המשפט גם לא מצא כל פגם בהתנהלותה של כלמוביל, שכן היא לא הייתה אחראית לתיקונים שבוצעו על ידי מוסך 10, שפעל באופן עצמאי. כתוצאה מכך, התביעה התקבלה באופן חלקי בלבד. מוסך 10 חויב לשלם לתובע 4,083.5 ₪ בתוספת ריבית, מחצית משכר הטרחה ששולם, וללא הוצאות נוספות או שכ"ט עורך דין. הראל ביטוח תשלם לתובע 4,248 ₪ (שכר טרחת שמאי), 1,000 ₪ (עבור עדותו של השמאי ברקוביץ), מחצית שכר הטרחה ששולם ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪. התביעות נגד הנתבעים 3 ו-4 (דנה שמאים וכלמוביל) נדחו, והתובע חויב לשלם את הוצאותיהם ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ כל אחד. בית המשפט לא פסק לתובע כל פיצוי בגין עוגמת נפש, ומתח ביקורת על עקשנותו ועל טענותיו המנופחות, שגרמו טרחה ועלויות מיותרות לכל הצדדים המעורבים.