סע"ש 19579-01-20

תקציר

התובע, מאבטח שהועסק בחברת האבטחה הנתבעת בין השנים 2010-2019, הגיש תביעה נגד מעסיקו בטענה לפיטורים שלא כדין וטען לזכויות עבודה שונות שלא שולמו. עם זאת, השופטים קבעו כי התובע התפטר מתפקידו ולא פוטר שלא כדין. השופטים קיבלו את טענת התובע כי צבר ימי חופשה והורו לנתבעת לשלם לו 7,853 ₪ עבור 33.71 ימי חופשה. התובע תבע גם החזר בגין הפסקות שנוכו משכרו, והשופטים פסקו לטובתו והורו לנתבעת לשלם 1,871 ₪ בגין הפסקות אלה. מנגד, רוב טענות התובע נדחו. השופטים קבעו כי התובע זומן כדין לשימוע בטרם התפטר וכי התפטרותו לא נעשתה בלהט הרגע. עוד נקבע כי הנתבע שילם לתובע פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ומתנות לחגים, וכי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו לוותק נוסף, התעמרות, דמי נסיעה, הוצאות פקס ושעות נוספות שלא שולמו. כמו כן, השופטים לא מצאו כל ראיה לאי דיווח הנתבע על התובע למוסד לביטוח לאומי. התובע חויב ברוב הוצאות המשפט, ולשני הצדדים ניתנה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום. פסק דין מקיף זה מפרט את הסיבות לקבלת חלק מטענות התובע תוך דחיית אחרות, תוך מתן תיאור ברור של ההליך המשפטי והראיות שהוגשו.