פטנטים 189619/00

תקציר

המבקש הגיש שתי בקשות פטנט בישראל, 189618 ו-189619, שהיו אמורות להיכנס לשלב הלאומי באפריל וביוני 2007, בהתאמה. עם זאת, הבקשות הוגשו באיחור של עשרה ושמונה חודשים, בפברואר 2008. לאחר מכן ביקש המבקש הארכה של המועד האחרון, בקשה שנדחתה על ידי מנהל מחלקת מח"ש במרץ 2015, בנימוק של שיהוי של שבע שנים בהגשת תצהיר כלשהו לתמיכה בבקשתו. המבקש ערער בטענה כי נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהבקשות ייכנסו במועד לשלב הארצי. הם תיארו שרשרת אירועים שבה היה מעורב בא כוחם בהודו, שהודה ברשלנות בהעברת המידע הרלוונטי. עוד טענה המבקשת כי החלטת הבוחן סותרת את חוזר 18/2012, הקובע כי אין מגבלת זמן להגשת בקשה להארכת המועד האחרון לשלב הארצי. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, אסא קלינג, פסק לטובת המבקש. קלינג ציין כי בעוד שהמבקשים נקטו אמצעי זהירות סבירים כדי להימנע מהשיהוי, רשלנות באי כוחם גרמה לכך שלא ניתן לראות בהם כמי שנקטו צעדים סבירים כדי לעמוד בלוח הזמנים. עם זאת, בחינת הבקשות נמשכה ללא הפרעה, ויצרה מציאות נורמטיבית חדשה לפיה סביר להניח כי בקשותיו טופלו כראוי. מאחר שהבודק לא העלה כל התנגדות לשיהוי, והבקשות עברו בדיקה מהותית, קבע קלינג כי אין לראות את המבקש כמי שהשתהה בהגשת בקשת ההארכה. לפיכך, ההחלטה לסרב לבקשת המבקש לא יכלה לעמוד. קלינג קיבל את בקשות הכניסה לשלב הארצי והורה להשלים את הבחינה.