בש"פ 5699/13

תקציר

פסק הדין הנדון קשור למקרה בו ערער המערער על הרשעתו ועל גזר דינו של פסילה מלנהוג. לאחר שבחן את התיק ושמע את טיעוני הצדדים, החליט השופט לדחות את הערעור. השופט הכיר בעקרונות המנחים באשר למעמדם של הצדדים בערעור, אך מתח ביקורת על חוסר העקביות בכללים הנוגעים לערעורים במשפט הפרוצדורלי לעומת המשפט הפלילי המהותי. על פי אמות המידה שנקבעו בע"פ 111/99א, נקודת המוצא היא כי עונש שיוטל יבוצע באופן מיידי, בשל האינטרס הציבורי באכיפת חוק יעילה. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת לעכב את ביצוע גזר הדין, בהתחשב בגורמים כגון סיכויי הצלחת הערעור, זמן המאסר, חומרת העבירה ונסיבות אישיות. בהחילו אמות מידה אלה על המקרה הנדון, קבע השופט כי החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעכב את ביצוע עונשו של המערער ראויה. השופט לא השתכנע כי סיכויי ההצלחה של הערעור גבוהים דיים, במיוחד נוכח פרק הזמן הקצר יחסית שבו יידון בבית המשפט המחוזי. בנוסף, התייחס השופט לעברו התעבורתי של המערער ולהרשעתו הקודמת בנהיגה ללא רישיון תקף. למרות שהשופט הכיר בנסיבותיו האישיות של המערער, לא מצא בהן די כדי להצדיק עיכוב ביצוע גזר הדין. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ועונש הפסילה מנהיגה יעמוד בעינו.