סע"ש 45317-11-16

תקציר

פסק דין זה מקורו בתביעה שהגיש עובד ניקיון לשעבר, עבד אל-כרים אחמד מאקי, נגד מעסיקתו הישירה, חברת הניקיון והרעיונות ד.ק.א. בע"מ (הנתבעת 2), ושתי חברות נוספות – חברת הניהול – קניון שבעת הכוכבים (הנתבעת 1) ות.מ. אור אורלי שחקים בע"מ (נתבעת 3) – בהן עבד. מק"י טען כי שלושת הנתבעים אחראים במשותף לתשלום זכויות סוציאליות כמפורט בצו ההרחבה לניקיון. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, ודחה את התביעה נגד נתבעים 1 ו-3. נקבע כי הנתבעת 2 הייתה מעסיקתה הבלעדית של התובעת, וההסכמים בין הנתבעים היו לגיטימיים ואותנטיים. דוקטרינת המעסיקים המשותפים לא חלה במקרה דנן, שכן הנתבעת 1, חברת הניהול של הקניון בו עבדה מקי, העבירה שירותי ניקיון במיקור חוץ לנתבעת 3, אשר העבירה את העבודה בקבלנות משנה לנתבעת 2. הנתבעת 1 אף נקטה את הצעדים הדרושים להבטחת שמירה על זכויות העובדים וערכה ביקורות על תלושי השכר של הנתבעת 3, לרבות דיגום עובדי הנתבעת 2. ההסכמים בין הנתבעים נמצאו כמשתלמים לשני הצדדים ולכן אינם חוזה הפסד. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי צו ההרחבה חל על הנתבעת 2, אשר הייתה צריכה לשלם למק"י זכויות סוציאליות כמפורט בצו. עם זאת, בית הדין קבע כי מק"י התפטר מעבודתו, ולכן הוא אינו זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הנתבע 2 חויב לשלם למק"י פיצויים שונים, לרבות גמול שעות נוספות, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ולקרן פיצויים, ניכויי שכר שלא כדין ודמי חגים. כל סכום היה אמור להיות משולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועדים ספציפיים שנקבעו בפסק הדין. כן חויב מק"י לשלם לנאשמים 1 ו-3 שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, ואילו נאשם 2 יישא בשכר טרחת עורך דינו בסכום זהה.