בג"צ 531/79

תקציר

במקרה הנוגע למועצת העיר פתח תקווה, דן בית המשפט העליון בחוקיות מינויו של מר מוכתר ליו"ר ועדת הביקורת בעת שכיהן כחבר הוועד המנהל. בית המשפט בחן האם תפקיד כפול זה מהווה ניגוד עניינים, והדגיש כי עובדי ציבור אינם צריכים להימצא במצבים שבהם קיימת אפשרות ממשית לניגוד עניינים, שכן הדבר פוגע באמון הציבור ובטוהר המידות של תפקידים ציבוריים. בית המשפט הבחין בין תפקידיו הכפולים של מוכתר והגיע למסקנה כי היותו הן חבר הוועד המנהל והן יו"ר ועדת הביקורת יוצר ניגוד עניינים, שכן מוכתר יצטרך לבקר פעולות שאולי יעץ להן או תמך בהן. בית המשפט בחן את תפקידי ועדות הניהול והביקורת, וציין כי ועדת הניהול מייעצת לראש העיר ואילו ועדת הביקורת בוחנת ביקורות על פעולות העירייה. פסק הדין הרחיב על פרשנויות סטטוטוריות, וקבע כי בעוד שהטקסטים המשפטיים אינם מתייחסים במפורש לכל מצבי ניגוד העניינים, על הרשות השופטת לקיים את עקרונות הצדק הטבעי כדי לשמור על אמון הציבור בשלטון. למרות שבית המשפט הכיר בכך שהוראות חקיקה אינן יכולות לפרט כל ניגוד עניינים אפשרי, הוא דחה את הטענה כי בחוקים הקיימים משתמע הסדר שלילי בנוגע לניגודי עניינים במסגרת תפקידי הוועדה. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי מוכתר אינה יכולה לכהן בוועדת הביקורת בעודה מחזיקה בתפקיד ניהולי בוועד המנהל. עם זאת, העתירה לחייב באופן ספציפי מינוי חבר אופוזיציה כיו"ר נדחתה, ואישרה כי תפקידי הוועדה יכולים לשקף את ההרכב הסיעתי של המועצה כל עוד נמנעים ניגודי עניינים פוטנציאליים. ההחלטה הדגישה את החשיבות של היעדר משוא פנים והימנעות מסכסוכים במינהל הציבורי כדי להבטיח פונקציות פיקוח הוגנות ובלתי מוטות.