רע"פ 1717/14

תקציר

בית המשפט בחן בקשה שביקשה להקל בעונש שהוטל בגין עבירות מס חמורות. ההתמקדות הייתה בעיקר בחומרת העונש ולא בחוקיותו, כאשר המבקש ביקש רשות ערעור. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק במצבים חריגים, כגון כאשר מתעוררת שאלה משפטית משמעותית או חשש לעיוות דין. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא כל סטייה מהאינטרס האישי של המבקש או כל אינדיקציה לעיוות דין. היא ציינה כי העונש שהוטל לא חרג מהנורמות הקבועות בעבירות דומות, ועולה בקנה אחד עם התקדים לפיו רק עונשים בלתי מידתיים באופן בוטה מצדיקים ערעור. אין די בטענות המבקש, שבמרכזן נסיבותיו האישיות, כדי לערער על גזר הדין, במיוחד נוכח חומרתן של עבירות המס שבוצעו. מדובר בהוצאת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברה לא פעילה לאורך תקופה ממושכת, תוך גרימת נזק משמעותי להכנסות המדינה. בית המשפט קבע כי העונשים על עבירות מס חייבים להעדיף את האינטרס הציבורי, לרבות הרתעה, על פני נסיבות פרטניות, מה גם שלעבריינים אין לא פעם עבר פלילי קודם אך הם נכנעים ללחצים כלכליים. גזר הדין כבר שקל עונשים דומים לשותפיו של המבקש, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את הבקשה מכיוון שהעונש תואם את אמות המידה השיפוטיות.