ע"פ 15470-04-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעור על פסק דין באשמה בשני סעיפים: הראשון הוא פריצה לדירה וגניבת כרטיס חיוב, והשני הוא שימוש בכרטיס שנגנב והתנהגות מאיימת כלפי בעל הכרטיס. המערער טען כי העדות המזהה אינה מהימנה וביקש להוסיף ראיות נוספות לתמיכה בטענה זו, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט קמא בקובעו כי אין בו כדי להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של עדים שהעלה בית משפט קמא. בית המשפט לא מצא סיבה להטיל ספק בעדותו המזהה של קצין משטרה שהכיר קודם לכן את המערער וזיהה אותו כעבריין שנראה בצילומי מצלמות האבטחה. גם איכות הסרטון נחשבה טובה מספיק כדי לאפשר זיהוי חיובי. בית המשפט דחה גם את הערעור על העונש, שכלל 14 עד 26 חודשי מאסר, עבודות שירות וקנס, וקבע כי הוא סביר בהתחשב בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של המערער. בקשתו של המערער להקלה בעונשו בשל שיקומו נשקלה אך לא ראתה בה הצדקה מספקת להקלה נוספת בעונש. לפיכך, הערעורים הן על גזר הדין והן על גזר הדין נדחו, והמערער נצטווה להתייצב בכלא הדרים לריצוי עונשו.