ער"מ 5904-10-12

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לעיכוב ביצוע של פסק דין קודם שדחה תביעה בשל אי תשלום אגרות. פסק הדין, שניתן בשנת 2013, דחה ערעור על החלטת הרשם הדס עובדיה, שהורה למבקשים לשלם את שכר הטרחה הנדרש בתוך 60 יום כדי להימנע מדחיית תביעתם משנת 2009. המבקשים טענו כי אי קיום הצו יבטל את ערעורם לבית המשפט העליון ויגרום להם נזק משמעותי, בעוד שלמשיבים לא ייגרם. עם זאת, טענו המשיבים כי המבקש התנכל לבית המשפט והתחמק מתשלום אגרות. מההיסטוריה של התיק עולה כי בקשתו של המבקש לפטור מאגרה נדונה מספר פעמים, כאשר ארבעה מתוך חמישה פאנלים פסקו לטובת תשלום האגרה. טענות המבקש נבחנו בעבר ונדחו על ידי השופטת הדס עובדיה, שהחלטתה אושרה גם על ידי שופט אחר. המבקש ביקש עיכוב ביצוע בעילה של ערעור תלוי ועומד לבית המשפט העליון, אשר דרש הוכחת סיכויי הצלחה גבוהים ומאזן נוחות לטובתם. בעוד השופטים הכירו בכך שסיכויי הצלחת ערעורו של המבקש קלושים, הם הכירו בכך ששאלת פרשנות החלטת בית המשפט העליון בעניין תשומות הנושים ובעלי המניות לא הוכרעה באופן סופי. בסופו של דבר, החליט השופט להעניק את עיכוב הביצוע בשל האפשרות שלא יהיה הפיך למצב אם הבקשה תידחה, יחד עם פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון. הוחלט לעכב את הצו לתשלום אגרה עד לפסק דינו של בית המשפט העליון בתיק דומה, רע"א 450/13. הצו נעשה ללא כל השלכה של עלויות, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו. פסק דין זה, שניתן ביום 3.3.2013, קונה למבקש זמן בחיפושיו אחר פטור מאגרה או ערעור.