רמ"ש 10853-10-16

תקציר

זהו פסק דין בתיק שעניינו ערעורו של הורה, המסומן בטקסט כמבקש, על החלטת בית משפט קמא בעניין הזרם החינוכי של ילדם הקטין. המבקש ביקש למנות מומחה מטעם בית המשפט שיכין חוות דעת של עורך דין לאחר שתסקיר שהגיש עובד סוציאלי לא עלה בקנה אחד עם טענותיהם. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי מינוי מומחה נוסף יהיה מיותר ועלול לעכב את ההליכים עוד יותר. על החלטה זו ערער המבקש באמצעות בקשת רשות ערעור. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כערכאת ערעור, דחה את הבקשה, בנימוק של סמכות שיקול הדעת של בית המשפט קמא להחליט על מינוי מומחה וחוסר דחיפות, שכן ההחלטה לגבי שנת הלימודים הנוכחית של הקטין ניתנה כבר מזמן. בית המשפט הדגיש כי יש לאפשר לבית המשפט קמא להמשיך בעבודתו וכי כל התנגדות להחלטותיו יכולה להיחשב במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. המבקש לא סיפק כל נימוק משכנע לסטות מעיקרון זה, ובקשת רשות הערעור נדחתה. החלטה זו התקבלה ללא הוצאות, והביטחונות של המבקש הוחזרו להם. בית המשפט התיר את פרסום ההחלטה, תוך אנונימיזציה של שמות הצדדים המעורבים.