ר"ע 711/85

תקציר

במקרה מורכב של עסקת רכב כושלת וחוטים צולבים סביב ביטולי צ'קים, אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נפסק כי המשיב הראשון, שקיבל שיקים במסגרת העסקה, לא אשם בהפקדתם למרות שנודע לו על הכוונה לבטלם, שכן מדובר בכשל תמורה חלקי בלבד. לא ניתן לייחס את רשלנות הבנק בפירעון השיקים למשיב הראשון. זאת ועוד, החלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בתביעה חלופית כנגד המשיבים השני והשלישי, בשל הימנעותו של הבנק מערעור, הייתה ראויה. עם זאת, בית המשפט העליון ציין כי בית המשפט המחוזי יכול היה להפעיל את תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי לצורך דיון בטענה זו, מה גם שהמשיבים נכחו בדיון בערעור. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט העליון הסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר, והדגיש את הצורך להימנע מריבוי מיותר של בתי המשפט. הבנק חויב לשאת בהוצאותיו של המשיב הראשון ובהוצאות אוצר המדינה.