עת"מ 37926-07-10

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט לבטל את הליכי הגבייה המנהליים של העירייה בגין ארנונה החייבת בנכס. העותר טען כי הנכס אינו בבעלותו ולא היה מודע לדרישות המס. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות רבות שסתרו טענות אלה. פעמיים ניתן פסק דין נגד העותר בגין אי תשלום ארנונה, שגם אותו לא הצליח להסדיר. מהמסמכים עולה כי העותר היה מודע היטב לחובות, שכן הוא עצמו הגיש בקשות רבות להנחות במס, תוך שהוא מציין קשיים כלכליים אך מעולם לא טען שהנכס מושכר. העירייה אף נקטה בפעולות שונות לגביית החוב, ואף פתחה בהליכים משפטיים שהסתיימו בפסקי דין נגד העותר. למרות חוסר הפעולה הנמרצות של העירייה, קבע בית המשפט כי אין בכך משום ויתור על החוב. התנהלותו של העותר, שהתאפיינה כ"סרבן מס" שיטתי, לצד קיומם של פסקי דין, הצדיקה את הליכי הגבייה המנהליים של העירייה. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות העותר בדבר שיהוי והתיישנות, והדגיש כי פעולות העירייה היו סבירות בהתחשב במצגים הכספיים של העותרת ובאינטרס הציבורי האמיתי שלא לתגמל מעלימי מס. בסופו של דבר נמחקה העתירה, הוראת השעה בוטלה והעותר חויב בהוצאות משפט לעירייה.