ערר 8046/13

תקציר

המערערים טענו כנגד חבותם בחיוב במס, וטענו כי מועד העלאת הטענה אינו רלוונטי שכן הם אינם חבים. עם זאת, החוק קובע כי טענות נגד כתבי אישום יש להגיש בתוך פרק זמן מוגדר. עוד טענו המערערים כי ועדת הערר סירבה לדון בעררתם הראשונית, אך הראיות הראו כי בחרו למשוך אותה ובמקום זאת לבחור בשמאי מכריע. הוועדה מצאה טענה זו משוללת כל יסוד. טענתם העיקרית של המערערים הייתה כי השמאי המכריע אינו מוסמך להעריך באופן עצמאי את שווי הנכס. הוועדה התייחסה להחלטות רבות מהעבר, לרבות החלטות של בית המשפט העליון, שאישרו כי לשמאי מכריע יש סמכות, ואף חובה, לערוך שומה עצמאית שאינה כבולה לטענות ולהערכות הצדדים. טענה שנייה בדבר תפקידה של ועדת הערר כ"אינסטינקט ערר" נדחתה אף היא, תוך התייחסות להחלטות קודמות המתארות את היקף התערבותה המצומצם של הוועדה בהחלטת שמאי מכריע, אשר חל רק במקרים חריגים בהם נפל פגם או פגם חמור בשיקול דעתו של השמאי. הוועדה הדגישה כי סכסוכי שמאות מקצועית אינם עילה מספקת להתערבות. כל אחת מטענות המערערים כנגד השומה המכרעת נבדקה ונמצאה כללית, מעורפלת וחסרת פירוט או ערך, ולפיכך הערעור נדחה. המערערים חויבו לכסות את הוצאות המשיב.