ע"א 7308/19

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסוגיית הפליית הגיל בשירותים הבנקאיים, ובפרט בכל הנוגע לזכאות לתוכנית השירות לסטודנט של הבנק. המערערת, בהיותה סטודנטית, נדחתה להיכלל בתכנית בשל גילה החורג מסף הגיל המוגדר בבנק. המקרה בוחן האם פרקטיקה זו מהווה הפליה בלתי חוקית מחמת גיל לפי חוק איסור הפליה, מעבר לחוק הבנקאות, שאינו עוסק בשוויון בין קבוצות לקוחות. פסק הדין מתווה ניתוח בן שלושה שלבים לבחינת טענות לאפליה: ראשית, השימוש שעושים הבנקים בגיל כקריטריון נופל בגדר האפליה האסורה, שכן הגיל מצוין במפורש כגורם אוסר לאחר התיקון. שנית, ההגנה של הבנקים נבעה מאמונתם הכנה כי מפרט הגיל תואם את האינטרסים העסקיים ואת העדפות הציבור, ולכן מהווה שימוש לגיטימי בקריטריון. הם טענו כי סטודנטים צעירים, בתחילת חייהם העצמאיים, מציגים פוטנציאל כלכלי רב יותר ונאמנות לקוחות, המצדיקים הטבות מותאמות. שלישית, בית המשפט שקל את פוטנציאל הפגיעה אל מול ההטבות, וקבע כי פרקטיקת הבנקים לא נשאה סטיגמה שלילית או פגיעה משמעותית בכבוד. השימוש בקריטריון הגיל נתפס כאסטרטגיה עסקית הכרחית ולא מפלה תלמידים מבוגרים יותר, שיש להם גישה לאפשרויות בנקאיות דומות. פסק הדין הכיר בהיעדר פגיעה מהותית במערערת או בקבוצתה בשל חלופות קיימות בשוק הבנקאות. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את דחיית טענות המערערת, והסכים עם הערכאה הנמוכה יותר כי מגבלת הגיל אינה עולה כדי הפליה פסולה. הערעור נדחה, תוך הכרה בכך שהשאלה המשפטית היא חדשה וציין כי לא יוטלו הוצאות על המערער.