ת"א 36365-02-15

תקציר

עיקר התביעה מבוססת על חוק המכר, עם תביעות נזיקין נוספות בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה. חוק המכר מגן על הקונים מפני חוסר איזון כוחות עם המוכרים, מעניק לקונים הגנות וקובע את חובות המוכרים. על פי החוק, המוכרים אחראים לכשלים הקשורים למפרט הדירה, תקנות הבנייה ואי התאמות נסתרות, ועל הרוכשים למסור הודעה על אי התאמה בתוך מועדים קבועים. חובת הקונה למסור הודעה מתפרשת באופן גמיש, במטרה להודיע למוכרים על פגמים ולתת הזדמנות לתקנם. התובעים, אשר רכשו דירה מהנתבעת, מסרו הודעה מספקת על ליקויים שונים לאורך תקופת הבדק ולאחריה. הליקויים כללו סדקים בשלד ובמבנה ונזקי רטיבות, כאשר המומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את עלויות התיקון ב-32,100 שקל, כולל מע"מ. לנתבעת היו הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים אך לא עשתה כן. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לסדקים, שכן חלקם התגלו במהלך תקופת הבדיקה, ונזקי הרטיבות, שנגרמו כתוצאה מאיטום לקוי, התגלו אף הם בתוך תקופת הבדיקה. לתובעים נפסק פיצוי של 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש הקשורה לליקויים, אך תביעתם לפיצוי נוסף בגין נזקי רטיבות לא הייתה מוצדקת. הנתבעת ביקשה לתקן את הליקויים בעצמה אך לא הורשתה בשל החמצות קודמות. בנוסף, התובעים ביקשו פיצוי עבור דיור חלופי במהלך התיקונים, דבר שבית המשפט דחה כמיותר ולא הוכח. הנתבעת טענה לקיזוז בגין חובות חשמל ומים ותשלומי עבודה נוספים, אך רק האחרון, בסך 10,000 ₪, התקבל לאחר שהתובעים לא הצליחו להפריך אותו. הסכום הכולל שנפסק לתובעים הוא 37,540 ש"ח, כולל 8,000 ש"ח הוצאות משפט ו-7,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, שישולמו בתוך 30 יום. התובעים פטורים גם מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט בשל הליך המשפט הפשוט המוסכם על הצדדים.