תה"ס 3944-11-14

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה המבקשת לאכוף הסכם גירושין בין בני זוג פרודים, במטרה להעביר את זכויות הנתבע בנכס מגורים לתובע ולילדיהם. התביעה נדחית ממספר טעמים. ראשית, פסק הדין נחשב מיושן שכן התובע לא ניסה לבצע אותו במשך למעלה מ-25 שנה, מה שהוביל לאי ודאות לגבי המצב המשפטי. שנית, בית המשפט לענייני משפחה נחשב כחסר סמכות לדון בתיק, שכן מדובר בביצוע פסק דין שניתן על ידי בית הדין הרבני. שלישית, התנהגותם של שני הצדדים מצביעה על נטישה וביטול של ההסכם בהתנהגות, שכן הם לא הקפידו במודע על הוראותיו, מה שהוביל לביטולו המשתמע. השיהוי באכיפת ההסכם, יחד עם מודעותו של התובע לאי עמידתה של הנתבעת, מהווה ויתור על זכויות. בנוסף, ביצוע ההסכם נחשב בלתי צודק ומנוגד לחובת תום הלב, מה גם שהתובעת ראתה קודם לכן את ההסכם כבטל ומבוטל. סיבה נוספת לדחייה היא חוסר האפשרות לבצע את ההסכם בשל סתירתו להסכם המשבצת המסדיר את הנכס, שאינו מאפשר את חלוקתו ללא הסכמת רשות מקרקעי ישראל, שלא התקבלה. לבסוף, נדחית הטענה כי ההסכם הוא חוזה לטובת צד שלישי, שכן לשון ההסכם והתנהלות הצדדים מלמדים אחרת. התובעים נדרשים לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.