עת"מ 47932-05-24

תקציר

בקשתו של העותר לבטל את החלטת העירייה לשלול את תו החניה שלו בשל שינוי הבעלות בדירה בה הוא מתגורר, נדחתה. השופט דחה את העתירה בנימוק של שיהוי מופרז ובלתי סביר בהגשת העתירה, חוסר תום לב והגדרה עצמית מצד העותר. העותר קיבל הודעה על ביטול תו החניה שלו ביולי 2021 אך המשיך לחנות ללא תו תקף וצבר עשרות דוחות. במקום להגיש עתירה מנהלית במועד, בחר העותר לנהל משפט פלילי בגין עבירות חניה אלה והגיש את העתירה המנהלית רק שלוש שנים לאחר מכן, לאחר שהרשעתו הפכה סופית לאחר שלוש ערכאות שיפוטיות. בית המשפט מצא כי התנהלותו של העותר גרמה לפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי ועודדה הגדרה עצמית, שאינה עולה בקנה אחד עם עקרון הציות לחוק. זאת ועוד, העותר נמנע מלגלות מידע חיוני ופעל בחוסר תום לב במהלך ההליך המינהלי, תוך מתן הצדקות כוזבות לעיכובו. השופט הדגיש כי התקפה ישירה על ההחלטה היא דרך הפעולה הראויה וכי השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי של העותר, לצד האינטרס הציבורי, משקללים כנגד שמיעת העתירה. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה, הורה לעותר לשלם לעירייה הוצאות בסך 30,000 שקל, והדגיש כי לא ניתן להשלים עם זלזול כה בוטה בחוק.