ע"א 6953/16

תקציר

פסק הדין כרוך בדחיית תביעה, תוך הדגשת גישתו הזהירה של בית המשפט בדחיית תביעות על הסף ושמירת פעולות אלה למקרים חריגים. תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה לבית המשפט לדחות תביעות מטעמים שונים, אך הכלל מעוגן היטב כי פיטורים כאלה צריכים להתרחש רק כאשר ברור שתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש על סמך טענותיו. המקרה הנדון, לאחר בחינה מדוקדקת, נקבע כאחד מאותם מקרים נדירים שבהם הפיטורים היו מוצדקים. סיבת הפיטורים לא הייתה השתק החברה כפי שנחשד בתחילה, אלא היעדר יריבות משפטית וכישלונה של המערערת להוכיח בעלות על הקרקע. בית המשפט הדגיש כי המערער ביקש לרשום מקרקעין על שמו מבלי להוכיח תחילה בעלות, דבר שנחשב לתרגיל משפטי פסול. לא התקבלה החלטה באשר לתקופת ההתיישנות של התביעה, אך בית המשפט הדגיש את נחיצותה של המערערת להגיש תביעה נגד הבעלים בפועל כדי לפתור את בעיות הבעלות. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על המערערת בגין ניצול לרעה של הליכים משפטיים והתנהלות בחוסר תום לב, תוך שימוש בטקטיקות מלאות השמטות וחצאי אמיתות כדי לטעון לבעלות בלתי ראויה בקרקע. סירובו של המערער לשתף בעלי מקרקעין רשומים בהליך נתפס כניסיון להימנע מהכרעה חלוטה בשאלת זכויות הבעלות בקרקע. משכך, הציע בית המשפט לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות המשיבים בסך 30,000 ₪. השופטים נ' סולברג וד' ברק-ארז הצטרפו לפסק דינו של השופט ד' מינץ.