עס"ק 38740-12-12

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה נתן ב-13 במאי 2014 פסק דין בערעור בין מדינת ישראל לארגון סגל המחקר במערכת הביטחון, בעניין יישום "מנגנון הצמדה" התואם את שכרם של עובדי המחקר במגזר הביטחוני לשכר הסגל האקדמי באוניברסיטאות. המחלוקת התעוררה לאחר שב-2011 נחתם הסכם שהעניק תוספות שכר לסגל האקדמי, שאותן ביקשו אנשי המחקר להחיל על שכרם על בסיס הסכם משנת 2000 שקבע לכאורה הצמדה כזו. המדינה טענה כי מנגנון זה מחייב הסכם קיבוצי חדש, הכולל סעיפים בדבר מיצוי תביעות ושקט תעשייתי, וטענה כי בלעדיו סגל המחקר היה נהנה באופן בלתי הוגן מתוספות השכר שהושגו על ידי הסגל האקדמי. בית הדין האזורי צידד בצוות המחקר וקבע כי ההצמדה היא אוטומטית על בסיס לשון ההסכם משנת 2000, שלא קבע דרישות מותנות כאמור לביצוע שינויי שכר לאחר ההסכם. בית הדין הדגיש כי בעוד שארגון המחקר הסכים להגביל את היקף ההצמדה לאורך זמן, הוא שמר על זיקה אוטומטית לטבלאות שכר אקדמיות, העולה בקנה אחד עם לשונו הפשוטה של ההסכם ובהיעדר תנאים למשא ומתן מחדש. התעקשותה של המדינה להזדקק להסכם קיבוצי כולל כדי לקיים את ההצמדה נתפסה כחותרת תחת התנאים שנקבעו ביחסי העבודה ובאיזון המשא ומתן שהוסכם עליו בשנת 2000. לפיכך נדחה הערעור, תוך שמירה על החלטת בית הדין האזורי שחייבה את המדינה לכבד את מנגנון ההצמדה ולשלם תוספות שכר המגיעות לה כמפורט ללא צורך בהסכם קיבוצי חדש.