ע"מ 57905-11-10

תקציר

חוק מע"מ אינו קובע שערוך לפי סעיף 5(ב), אם כי הוא מתייחס אליו בהקשרים אחרים. בית המשפט הורה בעבר על שערוך ריאלי של התשלומים, למרות היעדר הוראה מפורשת בחוק, והחיל זאת על תשלומי מע"מ עודפים. עם זאת, לגבי ניכויי מס תשומות מאוחרים, בית המשפט פסק נגד שערוך כדי לשמור על יעילות מינהלית. בעוד שנראה כי סעיף 5(ב) מכיר בניכוי מס תשומות, במקרה זה צודקת המערערת – שרכשה נכס ממוכר פרטי – כי פרשנות מחיר הרכישה באופן נומינלי היא בעייתית. מטרת הסעיף היא להשוות את עסקאות הנדל"ן לעסקאות בענפים אחרים, ולאפשר לעוסקים הרוכשים מאנשים פרטיים לנכות "מס תשומות" נומינלי. ללא שערוך, מצבם של סוחרים שקונים ממוכרים פרטיים גרוע יותר מזה של סוחרים שקונים מסוחרים. לפיכך, יש להעריך את מחיר הרכישה ממועד הרכישה ועד למועד המכירה, ולעדכן את חיוב המע"מ של המערערת בהתאם. באשר לריבית על פיגורים בתשלום מע"מ, נדחית טענת המערערת כי נימוקי השומה היו שגויים. המשיב היה רשאי לגבות ריבית בגין התשלום המאוחר, שכן התנגדות המערערת הייתה בעיקרה פרוצדורלית. לבסוף, מאחר שהמחלוקת העיקרית הוכרעה לטובת המערערת, יישא המשיב בהוצאותיהם בסך 25,000 ₪.