בש"א 18235/08

תקציר

הנתבעים ביקשו לבטל את עיקול נכסיהם, שהוטל ב-22 ביוני 2008, אך השופט דחה את הבקשה. את העיקול יזמה התובעת לצורך גביית תשלומים שחבה הנתבעת, בסך כולל של 16,915,456 ₪. התובע הציג ראיות לכך שהנתבעים חדלי פירעון ואינם צפויים לפרוע את חובותיהם. השופט קיבל את טענת התובע כי קיים חשש סביר שאי מתן צו עיקול יסבך את ביצוע פסק הדין. עוד קבע השופט כי התובע הציג ראיה מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן, השופטת בחנה את ההתכתבויות בין הצדדים ומצאה כי התובעת התנגדה באופן עקבי להצעת הנתבעים להסדיר את החוב באמצעות מימוש נכס ממושכן והקטנת סכום החוב. השופט הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע ודחה את בקשת הנתבעים לביטול העיקול. עם זאת, השופטת לא פסקה לתובע הוצאות נפרדות בגין הליך הביטול, ובמקום זאת קבעה את ההוצאות על 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו בהתאם לתוצאת פסק הדין.