ת"צ 20367-01-13

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשיב, בבקשה לסעד כספי ולצו להפסקת גביית אגרה מופרזת לכאורה בגין שירותי דרכונים הניתנים בנמל התעופה בן גוריון. באופן ספציפי, האגרה המדוברת היא פי ארבעה מהעלות של דמי שירות דרכון "רגילים". העותר טוען כי הסכום אינו סביר ופוגע בזכות היסוד לחופש תנועה. המשיב, לעומת זאת, מצדיק את התשלום על בסיס עלויות נוספות ושיקולי מדיניות הקשורים במתן השירות. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. ראשית, התביעה לצו מניעה אינה תקפה על פי החוק, המאפשר רק תביעות להשבת סכומים. שנית, התביעה אינה עומדת בדרישות לאישור תובענה ייצוגית. באשר לשאלות הנפוצות של עובדה או משפט, בית המשפט קובע כי אגרת הנמל, אף שהיא מהותית, אינה בלתי סבירה ואינה פוגעת בחוק היסוד, בהתחשב באופי השירות ובאפשרויות החלופיות העומדות בפני האזרח. האגרה מוצדקת על ידי העלויות הנוספות ושיקולי המדיניות שהציג המשיב. עוד מציין בית המשפט כי התקנות אושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, מה שמוסיף נדבך של זהירות להליך הביקורת השיפוטית. בנוסף, בית המשפט מטיל ספק בכשירותו של הליך התובענה הייצוגית, נוכח הסתירות בסעד הנתבע. הבקשה מבקשת במקביל קביעה של אגרה סבירה והחזר ההפרש בין האגרה הרגילה לבין אגרת הנמל, מה שיוצר סתירה. בית המשפט מהסס לקבוע שכר טרחה סביר, שכן הוא יחליף למעשה את חקיקת המשנה ויפגע בסמכותו של השר הרלוונטי. בסופו של דבר, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית, והמבקש מחויב לכיסוי הוצאות המשיב בסך 15,000 ₪.