ע"א 713/84

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לחלקת קרקע שמכרו המשיבים למערערים, כאשר המחיר נקבע על ידי שמאי. ההוראות המרכזיות בהסכם קובעות כי המערערים ירכשו את הנכס מהמשיבים במחיר שייקבע על ידי שמאי, וכי כל החובות, המסים והתשלומים הקשורים בנכס ישולמו על ידי המערערים וינוכו מהמחיר, ובכך ייקבע המחיר נטו שיקבלו המשיבים. השמאי העריך את הנכס ב-102,000$, אך אי הבנה בנוגע לחישוב מס שבח הובילה לבלבול, כאשר המשיבים עמדו על כך ששווי הנכס הוא 120,000$. בית המשפט המחוזי צידד במשיבים, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט קבע כי חוות הדעת המקורית של השמאי נכונה, שכן היא התבססה על שווי השוק של הנכס, ויש לבצע כל הפחתה מסכום זה. באשר למיסים, פירש בית המשפט העליון את לשונו הדו-משמעית של ההסכם כך שהצדדים התכוונו שהמערערים ישלמו את כל המסים, לרבות מס רכישה, ויקבלו את הסכום נטו לאחר ניכויים אלה, ללא קשר למי היה חייב במס על פי דין. עוד הבהיר בית המשפט כי צדדים יכולים להסכים שצד אחד יישא בהוצאה או במס המוטל על הצד השני, המחייב ביניהם, גם אם החבות המשפטית נותרת אצל הצד הנאשם. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, אישר את הערכת השווי המקורית של השמאי ואת ניכוי המס משווי הנכס, והורה למשיבים לכסות את הוצאות המשפט של המערערים.