ע"א 1740/06

תקציר

הערעור מתייחס לתביעת חוב שהגיש המשיב נגד המערערת, שהיא הנאמן על נכסיו של החייב פושט הרגל, שמעון חדד. תביעת החוב, בהיקף של כמיליון שקל, מבוססת על שתי טעמות: ערבות חתומה על ידי החייב ומצגי שווא לכאורה שנעשו על ידו. הנאמן דחה את הטענה, אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המשיב על החלטה זו. מכאן, ערעור זה בפני בית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי האיסור על העדפת נושים לפי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל אינו חל במקרה זה. חתימת הערבות הוסיפה נושה חדש מבחינת החייב ולא הביאה להעדפת נושה קיים. בית המשפט הסביר כי תכליתו של סעיף 98 היא לשמור על שוויון בין הנושים במצב של חדלות פירעון, והוא אף מאפשר ביטול החזר לנושה בגין חובות לגיטימיים, כדי להבטיח חלוקה שוויונית בין הנושים. עם זאת, במקרה הנוכחי, הערבות לא שינתה את מערכת היחסים הפנימית בין הנושים, שכן היא יצרה נושה חדש. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי אין סיבה שהדיון בתביעת החוב לא יתנהל על ידי הנאמן. בית המשפט הורה לנאמן לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. השופטת מ' נאור והשופטת א' חיות הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט א' גרוניס.