עפ"ת 6009-12-13

תקציר

הערעור מתייחס לתאונת דרכים שאירעה בשנת 2004, בה נהרג רוכב אופנוע לאחר התנגשות עם משאית דאף. המערער, נהג המשאית, הורשע בבית משפט השלום בתעבורה בעכו בנהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה וגרימת חבלה של ממש תוך הפרת תקנות התעבורה. נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 2,000 שקל, פסילה בפועל של 15 חודשים ופסילה על תנאי של חמישה חודשים. המערער ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הערעור על הכרעת הדין מתייחס להרשעה, כאשר המערער טוען כי הערכאה הנמוכה יותר לא העריכה כראוי את הראיות והסיקה את המסקנות הנכונות. עם זאת, לאחר עיון בחומר הראיות ובפסיקה, לא מצא בית משפט הערעור עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו המשפטיות של בית משפט השלום לתעבורה. בית המשפט שקל את דברי המערער, שהצביעו על רשלנותו בכך שלא הבחין ברוכב האופנוע, ואישר את אחריותו בגין התעלמות מתמרור. באשר לעונש, הסכים בית המשפט כי הוא מופרז ובלתי מידתי ביחס לעבירה המיוחסת למערער, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף מאז התאונה. בית המשפט החליט לקצר את תקופת הפסילה בפועל ל-11 חודשים. שאר מרכיבי המשפט נותרו ללא שינוי. לפיכך, הערעור על גזר הדין נדחה, אך הערעור על גזר הדין התקבל בחלקו, וכתוצאה מכך קוצרה תקופת הפסילה.