ת"א 29692/03

תקציר

התובע, עו"ד שניהל משרד עורכי דין, תבע את העירייה הנתבעת בגין גביית ארנונה שלא כדין. התובעים טענו כי שילמו ארנונה ביתר בשל טעות מדידה של שטחי המשרדים שלהם, וכי העירייה הודתה בכך בתחילה והנפיקה זיכוי, אך בהמשך חזרה בה ודרשה תשלומים נוספים. העירייה טענה כי הטעות נבעה מהדיווח השגוי של התובע וכי הליכי הגבייה היו מוצדקים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי מדובר בחוב מלאכותי ולא אמיתי. עוד נקבע כי היה על העירייה לנקוט משנה זהירות ולפתוח בהליכים משפטיים במקום לבצע עיקול פיזי. כמו כן, קבע בית המשפט כי פעולות העירייה מהוות לשון הרע וגורמות נזק לא ממוני למצוקה הנפשית ולמוניטין של התובע. העירייה חויבה להשיב את סכום הגבייה הבלתי מוצדק, שנגבה ללא הצדקה, ולשלם 25 אלף שקל פיצוי בגין לשון הרע ונזקים לא ממוניים, בצירוף שכר טרחת עורך דין ועורך דין. ככלל, קיבלה השופטת את טענת התובעת ומצאה את העירייה אחראית למעשיה.