ת"א 17082-12-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב רכב שנרכש על ידי זאב מחברת סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ. זאב טען כי לא היה מודע להשלכות של ייבוא הרכב באופן אישי וכי חלק מהחתימות שהציגו הנתבעים היו זיופים. הנתבעים טענו כי הם רק יעצו וסייעו לזאב בתהליך וכי הוא היה מודע לתהליך היבוא והיה אחראי לביצוע תשלומים לבעל הרכב ולרשויות המס. בית המשפט מצא כי סי קלאס הוצגה כספקית הרכב ולא הסבירה כראוי לזאב את תהליך היבוא. עוד נמצא כי חלק מהמסמכים הקשורים לתהליך היבוא נשאו את חתימתו המזויפת של זאב, דבר המעיד על כך שלא היה מעורב בהליך הייבוא. עם זאת, בית המשפט גם הגיע למסקנה כי זאב היה מודע לכך שהרכב מיובא עבורו באופן אישי וכי מוטלת עליו אחריות מסוימת לכך שלא חקר את ההשלכות של זה ונהנה מתת-דיווח של מסים, אם כי הוא לא היה מעורב בתהליך. לפיכך קבע בית המשפט כי סי קלאס היא האחראית העיקרית לגירעון מס היבוא, הנושאת ב-65% מהאחריות, ואילו זאב אחראי ל-35%. גם תביעתו בגין עוגמת נפש נדחתה, שכן התנהלותו יכלה למנוע בנקל את המצוקה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי אין בסיס לייחס אחריות אישית לחי נחמיאס, המנהל הפעיל של סי קלאס. טענותיו של זאב לרשלנות, מרמה וחוסר תום לב כלפי נחמיאס מוטלות בספק, נוכח התנהלותו שלו והיעדר ראיות למצג כלשהו של נחמיאס. גם התביעה לא הוגשה בשיהוי חריג, והנתבעים לא הוכיחו כל נזק ראייתי שנבע מהתנהלותו של זאב. בסיכומו של דבר, חויבה סי קלאס לפצות את זאב ב-44,543 ש"ח, בהפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום המס. סי קלאס הייתה אחראית גם ל-36% מאגרות בית המשפט של זאב, וכן לשכר טרחת עורך דין בסך 8,500 שקל. התביעה נגד נחמיאס נדחתה, וזאב לא היה חייב בשכר טרחה או הוצאות כלשהן בקשר לכך.