ת"פ 37468-09-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשם של שני נאשמים שהורשעו בעבירות סמים. בית המשפט רואה את עקרון ההלימה המנחה, המדגיש את היחס בין חומרת העבירה לאשמת הנאשם, ואת מכלול השיקולים לענישה. השלב הראשון הוא קביעת טווח הענישה ההולם, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מהעבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לגבי נאשם 1, אשר שכר דירות לגידול והפצת קנאביס והחזיק כמות גדולה של טבליות MDMA, קובע בית המשפט את טווח הענישה בין 3 ל-7 שנות מאסר. בתוך כך, נאשם 2, אשר קיבל אספקת סמים מנאשם 1, צפוי לעונש הנע בין 2 ל-5 שנות מאסר. בבואו לקבוע את העונש בטווחים אלה, בית המשפט מתחשב בגורמים כגון הרישום הפלילי של הנאשמים, נסיבותיהם האישיות ונסיבות העבירה. כתוצאה מכך, על נאשם 1 נגזרות 6 שנות מאסר וקנס בסך 20,000 ₪, ואילו על נאשם 2 נגזרות 3 שנות מאסר וקנס בסך 10,000 ₪. בית המשפט מדגיש גם את הנזק הפוטנציאלי שנגרם מהסמים ומכיר בהודאות הנאשמים כגורמים מקלים. פסק הדין מסתיים בפירוט העונשים וזכות הערעור לבית המשפט העליון.