ת"א 5451-10-19

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה שבפניו, בהתייחס לבקשה לסעד שפוצלה למרכיבי המשנה שלה. המבקש ביקש לפצל סעד אחד למספר הליכים משפטיים, דבר שאינו מותר לפי תקנות 44 ו-45 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנות אלה קובעות כי כל סעד הנוגע לעילת תביעה אחת ימוצה בתובענה אחת, וכי פיצולי משנה של סעד אינם קבילים. זאת, על מנת להבטיח כי הנתבעים לא יוטרדו על ידי תביעות מרובות הנוגעות לאותו מעשה, ולקדם יעילות במערכת המשפט. המבקש טען כי נזקיהם טרם נקבעו במלואם ותלויים באירועים עתידיים, אך בית המשפט מצא הצדקה זו אינה מספקת. השופט ציין כי אם יתעוררו בעתיד עילות חדשות, הן לא יחייבו פיצול כפי שהן יצוצו לאחר הגשת התביעה. פסק הדין ציטט פסקי דין קודמים התומכים בעיקרון לפיו על תובע לתבוע את כל הנזקים בתובענה אחת, וכי פיצול סעד אחד לחלקים אינו מותר. בית המשפט הציע לתובע אפיקים אחרים, שלא יהיו כרוכים בפיצול הסעד, לרבות תיקון כתב התביעה או הגשת חוות דעת מומחה לגבי נזקים עתידיים. ההחלטה מחזקת את הצורך בבירור ממצה של סכסוכים מבלי להכביד יתר על המידה על הנתבעים או על מערכת בתי המשפט. המבקש חויב בהוצאות הנתבעים, בסך 6,000 ₪.