בש"פ 7049/23

תקציר

בפסק הדין מיום 22.11.2023 סקר בית הדין את החלטות בית הדין ואת הפרוטוקולים מדיון מיום 7.9.2023, ומצא פגמים פרוצדורליים משמעותיים באופן הטלת הקנס על המשיב לפי חוק חובת ציות. בהסתמך על סעיף 7א(ב) לחוק, בוטל הקנס עקב טעויות ביישומו – החלטה שאינה מתיישבת עם סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, נועד לאכוף ציות שיפוטי ללא כוונת ענישה. הטלת הקנס במקור הפרה את הפרוטוקול מאחר והוא נצטווה לטובת המבקש ולא לטובת אוצר המדינה, והעלתה סוגיות פרוצדורליות כגון מינוי לא תקין של בא כוח המבקש ככונס נכסים. כמו כן, הוטלו מגבלות על המשיב ללא אישור במועד מנשיאת בית הדין הרבני הגדול, וקיבלו לגיטימציה רטרואקטיבית רק לאחר שנתיים. ההחלטה מדגישה כי בעוד שהקנס הנוכחי בטל, בית המשפט שומר לעצמו את הסמכות להטיל קנסות עתידיים לטובת אוצר המדינה אם יינקטו הליכים מתאימים. עוד מבהיר פסק הדין כי ההליכים אינם נוגעים לסכסוכי חלוקת רכוש שהוכרעו על ידי ערכאות קודמות, תוך הדגשת סמכותן הייחודית.