ת"מ 101/09

תקציר

המחלוקת היא על פרשנות נוסחת עדכון המס בחוק ההסדרים הממשלתיים, שאמורה לקבוע את שיעור עדכון הארנונה. המבקשים, שהגישו שתי בקשות לאישור תביעותיהם כתובענות ייצוגיות, טוענים כי יש לחשב את הנוסחה על בסיס "מדד השכר במחירים קבועים". המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי הפרשנות הנכונה היא שימוש ב"מדד שכר המחירים השוטף". שני הצדדים הציגו את טיעוניהם ואת הראיות התומכות. בית המשפט בחן את העיגון הלשוני של שתי הפרשנויות ומצא כי בעוד שפרשנות המבקשים תואמת יותר את לשון החוק, לגישתם של המשיבים יש גם בסיס אפשרי בטקסט. בהתייחסו לתכלית החוק, מצא בית המשפט כי פרשנותם של המשיבים עולה בקנה אחד עם תכליתו האובייקטיבית של החקיקה, שמטרתה לעדכן את הארנונה בהתאם להוצאות הרשויות, תוך עידודן להתייעל. בנוסף, תכליתו הסובייקטיבית של החוק, כפי שמעידה ההיסטוריה החקיקתית שלו, תומכת בעמדת המשיבים. בית המשפט הגיע למסקנה כי המבקשים לא הוכיחו אפשרות סבירה שתביעתם תצליח, ולכן הבקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית נדחתה. בית המשפט התייחס גם לטענות המשיבים בדבר מעמדה של לשכת התיאום והנזק הפוטנציאלי שגרם ההליך, ומצא אותן בלתי משכנעות. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין, שהתחלקו שווה בשווה בין המשיבים.