עת"מ 53966-11-18

תקציר

העותר, חקלאי בעל מכסה לייצור 620,000 ביצי מאכל בשנה, ביקש לבטל את החלטת המשיב האוסרת על שיווק ביצים מחוותו. המשיב, רופא וטרינרי מחוזי, קיבל החלטה זו על יסוד שיכון עדר תרנגולות מטילות על ידי העותרת במבנה לא מאושר ולא מאושר. העותר טען כי ההחלטה אינה חוקית, בלתי סבירה ומפלה, ואילו המשיב טען מנגד כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר שפיותו ויושרתו של העותר. ענף הלולים בישראל פועל זה זמן רב ללא רגולציה, מה שהוביל את משרד החקלאות ליזום רפורמה. במסגרת רפורמה זו הוכנסו בשנים 2014 ו-2017 הנחיות חדשות לשדרוג הדרגתי של לולים קיימים ולאכיפת עמידה בתקנות הרישוי. בית המשפט מצא כי העותרת פעלה באופן פסול בשלושה שלבים: כלפי המשיב, בכך שהציגה לול תרנגולות חדש כמשופץ; שיפוט עצמי, שכן הוא שיכן עופות בלול תרנגולות ללא אישור; וכלפי בית המשפט, בטענה עיקשת כי הלול שלו שופץ. חוסר הניקיון של העותרת הצדיק את דחיית העתירה מבלי לרדת לגופה. עם זאת, בית המשפט התייחס לטענות העותר ומצא אותן בלתי סבירות. למשיבה הייתה סמכות ליתן את ההחלטה לפי חוק הגנת בריאות הציבור (מזון) ופקודת מחלות בעלי חיים, וסירובה לפקח ולאשר את הלול החדש של העותרת היה חוקי, מוסמך וסביר, במיוחד נוכח היעדר רישיון עסק. גם טענת האפליה של העותר, שטענה ליחס לא שוויוני ביחס לחקלאים אחרים, נדחתה מחוסר ראיות. משכך, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוך 30 יום.