עע"מ 3975/22

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בבקשה לעכב ביצוע החלטה עד להגשת ערעור. על פי התקנות הרלוונטיות, ערעור או בקשת רשות ערעור אינם מעכבים אוטומטית ביצוע החלטה, אך לבית המשפט העליון שיקול דעת להורות על עיכוב ביצוע ולהעניק סעד זמני. כדי לקבל שהות, על המבקש להוכיח שני תנאים: הראשון, כי לערעור סיכויי הצלחה טובים, ושנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במקרה זה, השופט מצא כי סיכויי ההצלחה של הערעור הם ניטרליים, מה שמשאיר רק את מאזן הנוחות להתחשב בו. המבקשים, ב. קרן ורסקו, טענו כי אי עיכוב הביצוע יגרום להם הצורך לאשר מחדש את התכנית אם ערעורם יתקבל. השופט דחה טענה זו וקבע כי אם הערעור יתקבל, די בפרסום מחדש של ההחלטה. יתרה מכך, השופטת ציינה כי הפגיעה הנטענת בב. קרן ורסקו הייתה תיאורטית יותר מאשר ממשית וניתן לפצות אותה כספית. בתוך כך, המשיב, אמות, לא הוכיח פגיעה משמעותית בהם אם הביצוע יתעכב, שכן טענותיהם בדבר ההשפעה על שווי השוק של הנכס נמצאו כלא קשורות לשאלת השיהוי בביצוע. גם טענות פקידי הוועדה בעד עיכוב השהייה נדחו, שכן תקוותם של המבקשים לערר מוצלח הייתה סבירה, וכל תכנית חלופית הייתה צפויה להידחות בשל המצב המשפטי הקיים. כשהכף לא השתנתה, דחה השופט את הבקשה לעיכוב ביצוע וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.