ת"א 49056-11-10

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים במאי 2009, תבע את הנתבע לפיצויים. הצדדים לא חלקו על שאלת החבות, והמחלוקת נסובה אך ורק סביב גובה הנזקים שנגרמו לתובע. בית המשפט קבע כי התובע סבל מפגיעה מערכתית ויצא עם מגבלות שונות עקב התאונה. בית המשפט מינה שלושה מומחים בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והנפשי להערכת נזקי התובע. המומחה האורתופדי העריך את הנכות הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 25%, המומחה הנוירולוגי העריך אותה בשיעור של 31.7% והמומחה הפסיכיאטרי העריך אותה בשיעור של 50%. בית המשפט מצא את עדותו של התובע בבית המשפט משכנעת וקיבל את חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי לפיה מצבו הנוכחי תואם 50% נכות, למרות עברו הנפשי העשיר והתנהגותו המניפולטיבית במהלך שירותו הצבאי. בית המשפט קבע כי הנכות הרפואית הכוללת של התובע כתוצאה מהתאונה היא 59% נכות. בהתחשב בנכות הנפשית המשמעותית של התובע ובפגיעה האורתופדית, העריך בית המשפט את נכותו התפקודית בשיעור של 65%. מאחר שהתובע טרם השתלב בשוק העבודה, קבע בית המשפט כי יש לראות את השכר הממוצע במשק כשכר הבסיס לחישוב נזקיו. בית המשפט פסק לתובע 533,000 IL בגין הפסדי הכנסות בעבר ו-1,643,997 IL בגין הפסדי הכנסה עתידיים. כמו כן נפסקו לתובע 261,240 ש"ח בגין אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, 200,000 ש"ח בגין סיוע בעבר ובעתיד מאחרים, 60,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, 70,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד ו-187,95 ש"ח בגין כאב וסבל, סה"כ 2,956,152 ש"ח לפני ניכויים. לאחר ניכוי תגמולים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, הוערך סך הנזק בסך 2,804,650 ש"ח. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סכום זה, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך 426,560 ש"ח.