עע"מ 7946/16

תקציר

פסק הדין בוחן ערעור על הפקעה, תוך התמקדות בשאלה האם השיהוי בשימוש בקרקע שהופקעה מצדיק את ביטולה והשבתה לבעליה המקוריים. מושג ההפקעה מטופל כפעולה ממשלתית לרכישת קרקע פרטית לצורכי ציבור, לעתים קרובות ללא תמורה, הפוגעת קשות בזכות הקניין. תקדימים משפטיים מצביעים על כך שהפקעה עשויה להתבטל אם חל עיכוב בלתי סביר בהגשמת ייעודה או אם צרכי הציבור משתנים. גורמים שנלקחו בחשבון כוללים את הזמן שחלף מאז ההפקעה, סיבות לעיכובים, פעולות הרשות והיקף הקרקע הנפגעת. במקרה זה, העירייה התכוונה לבנות מקווה, אך הפגינה חוסר יעילות במשך עשרות שנים, ולא הציגה תוכנית קונקרטית או פתרה בעיות מימון. בית המשפט מצא כי השיהוי הממושך, היעדר תכנון קונקרטי וחוסר ההתאמה בין גודל הקרקע המופקעת לבין הפרויקט צריכים להטות את הכף לכיוון הביטול. תוך הכרה במורכבות הפרוצדורלית, ציין בית המשפט את הנזק הציבורי המינימלי הפוטנציאלי מביטול ואת הנזק הכלכלי והרגשי לבעלי הקרקע. בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות שניתן יהיה לחדש את ההפקעה אם הדבר יהיה מוצדק בעתיד, הנסיבות הנוכחיות מחייבות ביטול ופסיקת הוצאות למערערים.