ע"א 5745/09

תקציר

המערערת, שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 2003, ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי באשר לגובה הפיצויים שעליה לקבל לפי חוק פלתד. בית המשפט המחוזי פסק לה 9,149,509 ש"ח, אך לאחר ששקל ניכויים שונים ותשלומי עבר, יתרת הסכום עמדה על 5,312,551 ש"ח. שני הצדדים ערערו, וחלקו על חישובי המרכיבים השונים של פסיקת הנזק, לרבות נכות רפואית, בסיס שכר, עזרה מאחרים, סעיף דיור, ניידות, צנתור, ציוד רפואי, קיצור תוחלת החיים ועוד. המערערת, שהייתה משותקת בפלג גופה התחתון והשימוש בידה הימנית היה מוגבל, ביקשה להגדיל את הפיצוי, ואילו המשיבים ביקשו להקטין. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את פסק הדין ואת טענות הצדדים, החליטה שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ומצאה אותה סבירה ומעוגנת היטב בממצאים עובדתיים. בית המשפט הדגיש כי לא סביר לשנות באופן משמעותי את החישובים עבור כל רכיב, מה גם שכל חריגה היא פיצוי הדדי. פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד נדחה, אפוא, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.