ת"א 50337-03-20

תקציר

הסכסוך בין התובע לנתבע נסוב סביב בניית בית על חלקת אדמה. התובעת, שהזמינה את הבנייה, טענה כי הנתבעת לא סיפקה את הפרויקט נקי מפגמים ותבעה פיצויים בגין הליקויים שנמצאו בעבודות שבוצעו על ידי הנתבעת, לרבות בעיות רטיבות, היעדר בור חלחול והיעדר מרזבים ואיטום נאות. התובע תבע גם פיצוי בגין עוגמת נפש, הפסדי שכר ותשלומי ריבית על הלוואה שנלקחה לצורך תיקונים. מנגד, הנתבעת הכחישה טענות אלה וטענה כי פעולותיה של התובעת עצמה, לרבות עבודות הפיתוח במגרש, תרמו לנושא. בנוסף, תבעה הנתבעת סכום קיזוז בסך 75,356 ₪, שלטענת התובעת חייבת בגין תמורה חוזית שלא שולמה. בית המשפט מינה מומחה, המהנדס אורמן, כדי לבחון את הטענות. חוות דעתו של אורמן תמכה בחלק מטענות התובע אך לא באחרות. יצוין, כי המומחה מצא כי הנתבעת הייתה אחראית לעבודות הפיתוח סביב בית המגורים וכי מעשיה של התובעת לא גרמו לליקויים שנצפו. עם זאת, המומחה גם הגיע למסקנה כי חלק מהתיקונים שבוצעו על ידי התובעת היו מיותרים או לא מוסכמים בחוזה. בית המשפט אימץ במידה רבה את חוות דעתו של המומחה, אך ערך מספר שינויים. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לליקויים בעבודות שביצעה וחייב אותה לשלם לתובע סך של 125,032 ₪, כולל מע"מ, בגין עלות התיקונים. סכום זה כלל פיצוי עבור האיטום החיצוני וסינרי הבטון להפניית המים מהבית, למרות המלצת המומחה נגדו. בית המשפט הגיע להחלטה זו בהתבסס על חובת התובע להפחית נזקים ועל סמך עדות המומחה כי אמצעים אלה היו מוציאים למעשה מים מהמרתף. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע 25,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש ו-5,000 ₪ בגין הפסדי שכר. עם זאת, התביעה לתשלומי ריבית נדחתה. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבעת סך של 49,750 ₪, סכום המייצג את יתרת הסכום החוזי המגיע לנתבעת לאחר ששקל את כל התשלומים ששילמה התובעת. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 105,282 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות טרחת עורך דינו של התובע והוצאות משפט, בסך 15,000 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן יצטברו הפרשי הצמדה וריבית.