ת"א 1384/02

תקציר

פסק דין זה סובב סביב מבצע עוקץ מתוחכם בו מעורבים מספר גורמים. התובע מס' 1, מר ריצ'רד נורד, אזרח ארה"ב, הונתה בסכום של 3.9 מיליון דולר על ידי הנתבע מס' 2, פדידה, אשר שכנע את נורד להעביר את הכספים לנתבע מס' 1, בנק לאומי, לצורך השקעת נדל"ן כביכול. לאחר מכן נמשכו הכספים שלא כדין על ידי פדידה מהבנק בסיוע נאשם 3, רו"ח מרגלית, וצד ג' הנתבע מס' 4, עו"ד מימון. נורד תבע את סטנצ'יץ' בארה"ב והשיג פסק דין, מה שהוביל את סטנצ'יץ' להגיש תביעה נגזרת בשם הנתבעת מס' 4, אלבורי, בישראל. עם זאת, השופט דחה את התביעה הנגזרת, שכן סטנצ'יץ' לא הוכיח את תום לבו. עם זאת, בית המשפט הכיר בזכות העקיבות של נורד וקיבל את תביעתו נגד בנק לאומי, ופסק לו את מלוא סכום הכספים המועברים בתוספת ריבית. השופט מצא גם את בנק לאומי אחראי חלקית לכך שלא ביצע בדיקות נאותות לפני שחרור הכספים. פדידה, כעוולה העיקרית, הוטלה אחריות משותפת ונפרדת עם הבנק. עם זאת, הטענות נגד רו"ח מרגלית ועו"ד מימון נדחו, שכן תפקידם היה שולי ולא תרם באופן משמעותי לתרמית. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.