רע"א 14060-04-17

תקציר

המבקשת, שבנתה שני בניינים בירושלים ושיווקה את הדירות, מבקשת לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים לדחות את בקשתה להסיר את העיקול שהטילה ההוצאה לפועל על חשבונות הבנק שלה בעקבות שיק שהונפק ליזם המשיב וחזר. עיקר הטענות הן כי המשיב לא הצליח להצדיק את העיקול וכי בית משפט קמא שגה פרוצדורלית ולא התייחס לטענות המבקש בדבר היעדר תמורה בגין השיק והנטל המוגבר המוטל על המשיב. עם זאת, בית המשפט דוחה את הבקשה ללא רשות ערעור, שכן הוא אינו מוצא עילה להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בבואו להחליט על סעדים זמניים. בית המשפט מקבל את נימוקיו של בית משפט קמא כי המשיב עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בגין העיקול וכי המבקשת, חברה בע"מ בעלת פרויקט אחד, לא הוכיחה נזק בלתי הפיך. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי המשיב מחזיק בשטר חוב חתום על ידי המבקש ומהימנותו של שטר זה נקבעת בהליך נפרד. גם הטענות הפרוצדורליות, לרבות השיהוי בטיפול בבקשה וסדר חקירת העדים, נדונו ונמצאו בלתי מוצדקות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והפיקדון מוחזר למבקש.