עת"מ 1387/07

תקציר

העותרים, שהם דיירים בדירה ציבורית, הגישו עתירה נגד החלטת המשיב. החלטת המשיב מתנה את רכישת דירת העותרים בסילוק חוב דמי השכירות שלהם לשנים 1997 עד 2002. העותרים טענו כי חובם הוטל שלא כדין והתיישן, וביקשו להמשיך ברכישת הדירה מבלי להסדיר אותה. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותרים. נקבע כי החלטת המשיב התבססה על הכללים והנהלים החלים, אליהם התייחסו העותרים עצמם בבקשתם לרכישה. בית המשפט ציין כי סירובו של המשיב לאפשר את הרכישה ללא הסדר חוב לא היה שרירותי, אלא אכיפה סבירה וחוקית של הכללים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי חובם של העותרים הוטל כדין ולא התיישן. משכך, דחה בית המשפט את טענות העותרים והדגיש כי התנהלות המשיב הייתה הוגנת ומבוססת על אמות מידה ברורות. פסק הדין הדגיש את חובתו של המשיב לנהוג באופן שוויוני והוגן כלפי כלל האזרחים, וקבע כי התנאים שנקבעו במבצע משקפים את דרישות הרשויות לרכישת דיור ציבורי.