ת"פ 20368-03-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בעבירות התנועה החוזרות ונשנות של הנאשם, לרבות נהיגה בזמן פסילה, ובעברו הפלילי. עם זאת, היא מכירה גם במשבר הנפשי של הנאשם ובהפרעה הדו-קוטבית כגורמים מקלים. השופט בוחן את הסתמכותו של הנאשם על הסדר טיעון קודם, שמשמעותו אפשרות לחידוש רישיון הנהיגה, וכן את עונש המאסר המשמעותי שנגזר עליו ואת המלצות שירות המבחן. השופט מסכם כי קיימות "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את קיצור תקופת הפסילה המינימלית. באופן ספציפי, הנאשם נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 36 חודשים, החל ממועד שחרורו. תקופה זו כוללת שתי תקופות מצטברות של פסילה מצווי תעבורה קודמים. השופט מדגיש את חשיבות השיקום ואת האמונה כי המשך נהיגתו של הנאשם אינו מהווה סכנה לציבור. הנאשם רשאי לקחת שיעורי נהיגה מעשיים ומבחנים במהלך תקופת הפסילה. פסק הדין מפרט גם את זכות הערעור ואת הצורך ליידע את שירות המבחן.