עת"מ 21989-09-15

תקציר

בית המשפט מוצא כי העותר לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את חידוש רישיון הנשק שלו. העותר לא הביא כל ראיה לכך שרישיונו לרובה ציד היה עדיין בתוקף בעת שהוחרם, ואילו המשיב המציא מסמך הקובע את ההפך. זאת ועוד, המסמכים הרפואיים שהציג העותר בדבר מצבו הבריאותי טרם פקיעת רישיונו לא הצדיקו את הימנעותו מחידושו במועד, מה גם שחידש אותו בעודו סובל מאותו מצב בעבר. על פי החוק, באחריותו של העותר לחדש את רישיונו, בין אם קיבל הודעת חידוש ובין אם לאו, ואי עשיית כן, כמו גם עיכובו בהפקדת נשקו במשטרה עם פקיעת הרישיון, מהווים עבירה על החוק. העותר לא סיפק טעמים תקפים אחרים לצורך בהחזקת כלי ירייה, וההיסטוריה הארוכה שלו של החזקתו אינה סיבה מספקת כדי להצדיק את חידוש הרישיון. לפיכך, בית המשפט מחליט לדחות את העתירה ופוסק לטובת המשיב. כן חויב העותר בהוצאות המשיב, בסך 5,000 ₪.