רע"פ 6445/18

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתיק עבירת תנועה. המבקש זוכה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בנצרת מאשמת נהיגה ללא רישיון תקף, אך הורשע בנהיגה ללא ביטוח וצפוי לו עונש פסילה. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי בנצרת, וטען כי יש להרשיע את המבקש בנהיגה בזמן פסילה מאחר שצו הפסילה בן 12 החודשים שהוטל עליו בשנת 2004 טרם הושלם. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בקובעו כי עונש שלילת הרישיון לא החל מאחר שהמבקש לא מסר את רישיונו כנדרש בחוק. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי הנסיבות מעוררות סוגיה משפטית עקרונית בדבר תחולתם של דיני הגבלת עונשין על שלילת רישיון. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן השופט קבע כי אין די בטענות המבקש כדי להצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד ציינה השופטת כי שאלת תחולת ההתיישנות העונשית על עונשי שלילת רישיון אינה שנויה במחלוקת, והדין הקיים ברור בנושא. זאת ועוד, עונשו של המבקש לא הוחמר למרות דחיית טענת ההתיישנות, אשר הפיטה את החשש לעיוות דין. ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור התקבלה בהתאם.