ת"ק 58295-07-19

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בסכסוך בין נוסעים שרכשו כרטיסי טיסה באמצעות סוכנות נסיעות לבין סוכנות הנסיעות עצמה, בעקבות פשיטת הרגל של חברת התעופה וביטול הטיסות לאחר מכן. הנוסעים טענו כי היה על סוכנות הנסיעות ליידע אותם על הקשיים הכלכליים של חברת התעופה ולאפשר להם לבטל את העסקה או לקבל החזר כספי. סוכנות הנסיעות, לעומת זאת, טענה כי היא רק מתווכת בין הנוסעים לבין חברת התעופה, ולכן אינה אחראית לביטול. פסק הדין של בית המשפט מצדד בסוכנות הנסיעות, וקובע כי במסגרת מערכת היחסים המשולשת בין הספק (חברת התעופה), סוכנות הנסיעות והלקוחות, סוכנות הנסיעות אינה יכולה להתחמק מאחריות על ידי טענה שהיא רק "מתווכת". בדרך כלל, במקרה של עסקה שבוטלה, סוכנות הנסיעות אחראית להחזיר ללקוחות ולבקש החזר מחברת התעופה. עם זאת, במקרה זה, הלקוחות פספסו את המועד האחרון לביטול העסקה, ופשיטת הרגל של חברת התעופה התרחשה לאחר רכישת הכרטיסים, מה שהקשה על הטלת אחריות על סוכנות הנסיעות. פסק הדין מדגיש כי לסוכנויות הנסיעות חלה חובת זהירות כלפי לקוחותיהן והן צפויות לוודא את יציבותן הפיננסית של חברות התעופה, במיוחד אם ידוע על הליכי פירוק. עם זאת, במקרה זה, התובעים לא הצליחו להוכיח כי סוכנות הנסיעות ידעה מראש על מצוקתה הכלכלית של חברת התעופה או כי התרשלה בחובת הזהירות שלה. יתר על כן, חובת הסוכנות ליידע את הנוסעים בכל בעיה תלויה בנסיבות המצב, ואם אין מידע לחשוף בעת הרכישה, הסוכנות אינה יכולה להיות אחראית. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת סוכנות הנסיעות וקבע כי טענת התובעים לא סיפקה ראיות מספיקות כדי להטיל אחריות על הסוכנות. התביעה נדחתה, ולא נפסקו לתובעים צו להוצאות.