פר"ק 49939-12-10

תקציר

העירייה וספיר נמצאות במחלוקת על הבעלות על חלקת קרקע ועל היטלי השבחה הנלווים לחייבים. שורש הקונפליקט נעוץ בפרשנות המועד שיש לראות בו את מועד מימוש ההסכם, המפעילה את החובה לשלם את אגרות ההיטל. ספיר טוען כי ההסכם הראשון ביניהם בוטל בשל תנאי השעיה שלא התקיים, ואילו העירייה עומדת על כך שיש לראות במועד ההסכם הראשוני, ולא במועד אישורו של ההסכם העוקב, כגורם הקובע. בית המשפט מצדד בספיר וקובע כי מועד מימוש הזכויות במקרקעין הוא 4 ביוני 2008 ולא 31 במאי 2007, כפי שטוענת העירייה. מסקנה זו מתבססת על כך שבהסכם הראשון התקיים תנאי השעיה שלא התקיים, ולכן הוא בטל. פסק הדין בעניין גן חברה להשקעות תומך בפרשנות זו. בנוסף, בית המשפט קובע כי העירייה אינה יכולה לגבות ריבית עונשית הקבועה בחוק, שכן העיכוב בתשלום נבע בעיקר מהתנהלות איטית של העירייה ולא של המבקשים. בית המשפט מורה על חלוקת תקופות הריבית בהתאם: החל מיום 4.6.2008 ועד ליום 1.1.2012 תחושב הריבית באמצעות הפרשי הצמדה וריבית רגילה, ואילו החל מיום 1.1.2012 ועד למועד התשלום תחול ריבית פיגורים כאמור בחוק הרשויות המקומיות. כמו כן, העירייה מתבקשת לאשר את העברת הזכויות בחלקה מספיר לקבוצת גינדי מיד לאחר תשלום אגרות ההיטל. לבסוף, בית המשפט פוסק לטובת ספיר ביחס לבקשה 9, וקובע כי עליו לשלם למנהל את סכום החיסכון בתוספת הפרשי הצמדה בלבד, והצדדים ינסו להגיע לפשרה לגבי רכיב הריבית הנותר. העירייה אחראית לכיסוי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין, בסך 18,000 ₪, שיחולקו בין המנהל המיוחד, כונס הנכסים ושי ספיר.