ת"א 32634-04-19

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים בגין רשלנות רפואית, בטענה כי אי ביצוע בדיקת אולטרסאונד נרתיקי במהלך הריונה הוביל לנזק ראייתי שלא ניתן לקבוע האם היה קיצור הדרגתי של צוואר הרחם שיכול היה למנוע את לידתה המוקדמת. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי לא הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, שכן לא הייתה חובה לבצע בדיקה כזו בהיעדר גורמי סיכון, והתובעת לא עמדה בקריטריונים למדידה סונוגרפית של צוואר הרחם. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובעים לא הצליחו להוכיח סיבתיות, שכן סביר יותר שהלידה המוקדמת נבעה מאירוע חריף, כגון היפרדות שליה, שלא ניתן היה למנוע באמצעות בדיקות אולטרסאונד חוזרות. דוקטרינת הנזק הראייתי האינהרנטי לא חלה, וגם אם כן, היא לא הייתה מיטיבה עם התובעים. לפיכך, התביעה בגין רשלנות רפואית נדחתה ללא הוצאות, בהתחשב במצבם המורכב של התובעת הקטינה ובני משפחתה.