ע"פ 9975-09-01

תקציר

פסק הדין דוחה את דיני הערעור המבוססים על חלקים א', ב' ו-ג'. חלק א' לערעור מתייחס לסגירת תיק חקירה על ידי מח"ש, אשר לדעת המערער אינו חוקי. בית המשפט קובע כי פניית המערער הייתה צריכה להיות בדרכים המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי ולא באמצעות ערעור זה. באשר לחלק ב', טענת הגנת הצדק שהעלה המערער נדחית, שכן הנסיבות אינן מצדיקות את החלת דוקטרינה זו במקרה זה. בית המשפט קובע כי החלטתו של בית משפט קמא הייתה מוצדקת, וטיעוני המערער, אשר תקפו את קביעותיו העובדתיות וממצאי המהימנות של בית משפט קמא, אינן צלחות. בית המשפט מוסיף ומסכים עם נימוקיו של בית משפט קמא ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור וקובע כי הדברים שנאמרו והמחווה המגונה יחד הם מעליבים ומשפילים ומקימים את העבירה. בהמשך לחומרת העונש בחלק ו', קובע בית המשפט כי תלונתו של המערער בדבר החלת המאסר המותנה אינה מוצדקת, שכן המערער גרם להפעלת המאסר המותנה בביצוע עבירות חדשות. בית המשפט מוצא את העונשים שהוטלו סבירים ומסרב להתערב. השופט רון שפירא והשופט אלכס קיסריה מסכימים עם דעת הרוב, מה שמוביל לדחיית הערעור פה אחד. המערער נדרש להתייצב ולהתחיל לרצות את עונשו ביום 21.6.09.