ת"פ 40610-06-19

תקציר

**ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 40610-06-19 מדינת ישראל נ' שעבאן** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום באילת (כבוד השופט ד"ר ניר שנידרמן), עוסק בעניינו של הנאשם, פאדי שעבאן, שהורשע בעבירות איומים ותקיפה סתם כלפי בת זוגו לשעבר. גזר הדין מציג דיון מעמיק בשאלת הענישה הראויה במקרים של אלימות במשפחה, תוך התמודדות עם מספר סוגיות משפטיות מורכבות, ביניהן: קביעת מתחם עונש הולם, סטייה לקולא ממתחם זה, והפעלת מאסר על תנאי. **עובדות כתב האישום וההליך** הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשני אישומים: * **אישום ראשון:** איומים ותקיפה סתם, שכללו גידופים, איומים בפגיעה פיזית ובשם טוב (באמירה שיספר לאביה שהיא עובדת כנערת ליווי), והלמות באגרופים בראשה ובכתפה של המתלוננת. * **אישום שני:** איומים, שכללו אמירות כי "ירצח אותה", יתקשר לאביה ויכנה אותה "זונה" או "לא שומרת על כבוד משפחתה". האירועים התרחשו בשנת 2016, כאשר הנאשם והמתלוננת היו פרודים. **התסקירים וטיעוני הצדדים** * **שירות המבחן:** הגיש שני תסקירים. התסקיר האחרון היה חיובי, התרשם כי הנאשם מכיר בפסול התנהלותו, מנהל אורח חיים יצרני, וסיכון ההישנות נמוך. הומלץ על ענישה גמולית-חינוכית של 100 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ), לצד הארכת מאסר על תנאי ופיצויים. * **המדינה (מאשימה):** טענה כי מעשי הנאשם חמורים, במיוחד כלפי בת זוג לשעבר. הצביעה על עברו הפלילי של הנאשם (תקיפות מהעבר) ועתרה למתחם ענישה של 8-18 חודשי מאסר. בהמשך, הציעה הפעלה של המאסר על תנאי ושילוב של 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. * **הגנה:** הדגישה את הודאת הנאשם, החיסכון בזמן שיפוטי, נטילת האחריות, חרטה, הסכם סולחה עם המתלוננת, והעובדה שהעבירות בוצעו לפני כעשור ללא עבירות נוספות מאז. ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש מופחת של 100 שעות של"צ. **דיון והכרעה: קביעת מתחם העונש ההולם** 1. **אירוע מתגלגל אחד:** בית המשפט קבע כי שני האישומים מהווים "אירוע מתגלגל" אחד, ולכן יש לקבוע עבורו מתחם עונש הולם אחד, בהתאם לסעיף 40יג(א) לחוק העונשין. 2. **ערכים מוגנים:** הערכים שנפגעו הם ביטחון אישי, שלמות הגוף ושלוות הנפש. עצמת הפגיעה הוערכה כבינונית, אף על פי שהנאשם הכה את המתלוננת, משום שלא גרם חבלה פיזית משמעותית. 3. **חומרת האיום:** הודגשה המשמעות הקשה של האיום לפגוע בשם טוב ובכבוד המשפחה, ככזה המטיל מורא ממשי. 4. **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר פסיקה רלוונטית בעבירות איומים ותקיפה סתם, בה מצא כי הענישה נעה בין מאסר מותנה ושל"צ לבין מספר חודשי מאסר בפועל, שיכולים להיות בעבודות שירות. המתחם שנקבע, בהתחשב בכלל הנסיבות, נע בין **2 חודשי מאסר (שיכולים להיות בעבודות שירות) לבין 10 חודשי מאסר בפועל**. **סטייה לקולא ממתחם הענישה והארכת המאסר המותנה** זוהי הליבה של ההכרעה המשפטית בפסק הדין, המציגה שיקול דעת רחב של בית המשפט: 1. **העיקרון מול החריג:** סעיף 55 לחוק העונשין קובע כי הרשעה בעבירה נוספת מקימה חובה להפעיל מאסר על תנאי. אולם, סעיף 56(א) לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט, מטעמים שיירשמו, לצוות על **הארכת תקופת התנאי או חידושה, במקום הפעלת המאסר, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי**, וזאת לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בעבירה נוספת. 2. **פרשנות "עבירה נוספת אחת":** בית המשפט התייחס להלכה הפסוקה, לפיה יש לראות "עבירה נוספת אחת" במובן הרחב, גם אם טכנית מדובר במספר עבירות, כאשר הן נובעות מהחלטה עבריינית אחת או מדחף פלילי אחד, ומהוות "פרשה אחת" או "אירוע אחד". במקרה זה, הוכרע כי מדובר באירוע אחד. 3. **טעמים לסטייה לקולא והארכת התנאי:** * **שיקום:** הנאשם הודה, נטל אחריות, הביע חרטה כנה, והסכים להשתלב בהליך שיקומי. * **תסקיר חיובי:** שירות המבחן העריך את רמת הסיכון להישנות נמוכה והמליץ על ענישה חינוכית-גמולית. * **הסכם סולחה וסליחה:** הסכמת המתלוננת להקל בעונשו, ויתורה על פיצוי, והחתמת הסכם סולחה, מהווים משקל משמעותי. * **חלוף הזמן:** עשור חלף מאז ביצוע העבירות, ללא עבירות חדשות. * **הימנעות מהפעלת התנאי:** הפעלת המאסר על תנאי עלולה לפגוע בתהליך השיקום ולחשוף את הנאשם לתת-תרבות עבריינית. * **התמודדות עם טענות המאשימה:** בית המשפט הכיר בכך שהמאסר המותנה לא הרתיע אז, אך הדגיש כי התסקיר החיובי, נטילת האחריות, הסולחה וחלוף הזמן גוברים. כן התייחס לתמיהה על הפער בין תסקיר שלילי קודם לחיובי עדכני, אך נתן משקל לעובדה ששניהם נערכו על ידי אותה קצינת מבחן. **סוף דבר – גזר הדין** בהתאם לאמור, בית המשפט: * **של"צ:** הטיל על הנאשם 150 שעות של"צ (מעבר להמלצת שירות המבחן), למשך שנה. * **מאסר על תנאי:** **האריך** את המאסר על תנאי בן 6 חודשים לשנתיים נוספות, במקום להפעילו. * **צו מבחן:** הורה על צו מבחן ל-12 חודשים, הדורש שיתוף פעולה עם שירות המבחן. * **התחייבות:** הנאשם יחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירות אלימות. **החידוש והמשמעות המשפטית** 1. **האיזון בין גמול לשיקום:** פסק הדין מדגים את הניסיון המורכב של בית המשפט לאזן בין הצורך להעניש ולהוקיע עבירות אלימות (גמול), לבין הדגש ההולך וגובר על שיקומו של הנאשם, במיוחד כאשר קיימים סימנים משמעותיים לכך. 2. **שימוש בסעיף 56(א) לחוק העונשין:** ההכרעה מחדדת את תכלית הסעיף לאפשר הזדמנות שיקומית נוספת, תוך הצבת תנאים מחמירים (כגון נטילת אחריות, חרטה, שיקום, והתמודדות עם אירוע אחד). 3. **משקל הסולחה והסליחה:** פסק הדין מייחס משקל רב להסכם הסולחה ולסליחת המתלוננת, המהווים אינדיקציה חברתית ואישית לתהליך התיקון. 4. **שיקול דעת שיפוטי בהיקף השל"צ:** העובדה שבית המשפט הטיל היקף של"צ גבוה מהמלצת שירות המבחן (150 שעות במקום 100) משקפת את הרצון להבטיח ענישה חינוכית-גמולית משמעותית, גם כאשר נמנעים מהפעלת מאסר בפועל. 5. **התמודדות עם עבר פלילי:** בית המשפט לא התעלם מהעבר הפלילי של הנאשם, אך קבע כי חלוף הזמן והשינוי בהתנהלות מצדיקים סטייה מן הכלל. **סיכום** פסק הדין מהווה דוגמה מובהקת לגישה שיפוטית המבקשת להציע מסלולי שיקום ולהעניק הזדמנות שנייה לנאשמים, כאשר בסיס לכך מיוצר על ידי הנאשם עצמו (הודאה, חרטה, שינוי התנהגות, התמודדות עם הקורבן) ובסיוע שירותי המבחן. ההחלטה להאריך את המאסר על תנאי במקום להפעילו, תוך הטלת עונש של"צ מוגבר, מבטאת את האמונה כי במקרים מסוימים, החלטיות בענישה צריכה לבוא לידי ביטוי בדרכים יצירתיות המשרתות הן את ערכי הגמול והן את ערכי השיקום.