רמ"ש 63444-02-22

תקציר

פסק הדין דן בחוסר רצונה הכללי של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות פרוצדורליות של ערכאה נמוכה יותר, תוך הדגשה כי החלטות אלה נתונות לשיקול דעתה של האחרונה. בכלל זה, החלטות בדבר זימון עדים והקצאת זמן לחקירות נגדיות, הנחשבות לעניינים פרוצדורליים. השופט הבהיר כי התערבות נדרשת רק במקרים חריגים. במקרה הספציפי שלפנינו, קבע בית המשפט כי החלטות הערכאה הנמוכה יותר בעניין זימון עדים והגבלת הזמן מוצדקות. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את בקשת המבקש לזמן שני עדים, שכן עדותם נחשבה מיותרת בשל הודאת המשיב בעובדות מסוימות. בנוסף, מגבלות הזמן שהטילה הערכאה הנמוכה יותר על חקירות נתפסו כניסיון סביר לנהל את ההליך ביעילות, במיוחד נוכח אופיים המילולי של מסמכי בית המשפט של המבקש. השופט הדגיש את תפקידה של הערכאה הנמוכה יותר בניהול משפט הוגן ויעיל ואת חובתה לצמצם את ההתדיינות המשפטית, העולה בקנה אחד עם האינטרסים של שני הצדדים והציבור. על אף שלוחות הזמנים שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה עשויים להיראות מגבילים, השופט ציין כי הם אינם חריגים ומשרתים את התכלית הנדרשת של ייעול ההליכים, במיוחד בהתחשב באופי ההגשות של המבקש. השופטת גם הביעה אמון ביכולתה של הערכאה הנמוכה יותר לנהל את ההליכים ביעילות ולהתאים את עצמה לפי הצורך, מבלי לכבול עצמה באופן נוקשה ללוחות הזמנים שנקבעו מראש. בסופו של דבר, נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטות פרוצדורליות אלה, נוכח היעדר נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. ההחלטה התקבלה ללא צו הוצאות, וניתן היה לפרסם את התיק מבלי לזהות את הצדדים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 10.3.2022.