ע"א 223/80

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על דחיית תביעה נגד צדדים שהיו אחראים לכאורה לתאונה ראשונה שגרמה למערער להיפגע. המערערת ביקשה גם להטיל על אותם צדדים אחריות לתאונה שנייה, בטענה כי היא נגרמה כתוצאה מהתאונה הראשונה. בית המשפט קבע, כי בעוד הנתבעים אחראים לתאונה הראשונה, השנייה אירעה לאחר שמצבו של המערער התייצב והוא הסתגל אליה, ולא מדובר בהתפתחות טבעית או שגרתית. לכן, כעניין של מדיניות משפטית, לא ניתן לייחס את נזקי התאונה השנייה לראשונה. בית המשפט הכריע גם בחישובי אובדן הכנסה וכאב וסבל, והסכים עם החישובים הגלובליים של בית המשפט המחוזי המבוססים על אופי והיקף עבודתו של המערער כעורך דין עצמאי, ולא על חישובים המבוססים על שעות או ימים שאבדו עקב הפגיעה. שיעור הנזק לכאב ולסבל היה אמור להיקבע על פי אומדנים בעת מתן פסק הדין, בתוספת ריבית. לבסוף, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.